שבעה ימים בתאילנד

ימים 1 עד 2 — בנגקוק

נוחתים, ישנים, ונותנים לעיר שני ימים מלאים. זה מספיק לארמון הגדול ולוואט פו, לנהר, לשוק אחד ולערב אחד של אוכל אמיתי.

אל תתכננו טיול יום לאיוטאיה בנסיעה של שבעה ימים. זה טיול יום מוצלח, אבל הוא עולה לכם יום בבנגקוק שאין לכם.

יום 3 — המעבר

זה היום שרוב המסלולים מעמידים פנים שאינו קיים. טיסה לקראבי, לפוקט או לסמוי, או נסיעה ברכבת צפונה לצ׳יאנג מאי, גוזלת את רובו.

תשלימו עם זה, ותגיעו למקום שממנו אפשר ללכת ברגל לארוחת ערב.

ימים 4 עד 6 — חוף אחד, או הצפון

שלושה ימים מלאים במקום אחד הם מה שמחזיר את ההשקעה.

• בחוף אנדמן: טיול יום אחד לאיים, יום חוף אחד, ויום אחד של כמעט כלום. זה השימוש הנכון בחוף תאילנדי.
• במפרץ: אותה תבנית, עם אנג תונג או קוה טאו כטיול היום.
• בצפון: מקדשי העיר העתיקה, דוי סותפ, ויום שלם אחד מחוץ לעיר — מקלט פילים או דוי אינטנון.
• אם אתם מעדיפים עיר ולא חוף, איוטאיה נכנסת כאן במקום החוף, כלינה של לילה.

יום 7 — חזרה לבנגקוק

חזרו יום לפני הטיסה, ולא ביום הטיסה עצמו. עיכובים בטיסות פנים אינם נדירים, ושני שדות התעופה של בנגקוק נמצאים במרחק 30 ק"מ זה מזה — קונקשן באותו יום ביניהם הוא הימור.

מה התוכנית הזאת משאירה בחוץ בכוונה

צ׳יאנג מאי והאיים יחד, איוטאיה, המשולש הזהוב וקוה פאנגן. כל אחד מהם שווה ביקור; אף אחד מהם לא נכנס לשבוע בלי להפוך את החופשה לסיור באוטובוס.